יום רביעי, 30 ביולי 2014

משמעות זניחת פטנט

בפוסט קודם שנקרא הדרך הנכונה לפתח המצאה מתואר התהליך אותו עובר כל ממציא בתחילת תהליך פיתוח ההמצאה:
  • הממציא יודע כי המצאה מוגנת כל עוד היא נשמרת בסוד.
  • בגלל החשש מחשיפת הסוד רוב הממציאים מתפתים להגיש בקשת פטנט כבר בשלב ראשוני.
  • עם הזמן מגלה הממציא שאישור פטנטים הוא תהליך יקר שהעלויות בו גדלות כמו בטור הנדסי.
  • ממציאים רבים זונחים את הבקשה.
על פי הסטטיסטיקה של WIPO הוגשו בשנת 2012 מעל ל 2.3 מיליון בקשות פטנט בעולם. באותה שנה אושרו מעל ל 1.1 מיליון פטנטים.


הסטטיסטיקה הזאת של פחות מ 50% בקשות פטנטים אשר הופכות להיות פטנטים מאושרים חוזרת על עצמה בכל שנה. חלק מבקשות הפטנטים לא מקבלים אישור פטנט בגלל שאינם עומדים בקריטריונים של פטנט ונפסלים על ידי רשם הפטנטים במשרדים השונים בעולם. רוב הבקשות לא מאושרות בגלל זניחת בקשות הפטנט על ידי הממציאים אשר לא מסוגלים לעמוד בעלויות הגדלות והולכות בתהליך של אישור הפטנט. 


ההוצאות של רישום פטנט גדלות בטור הנדסי. בהתחלה אלה סכומים קטנים שכל אדם פרטי יכול להוציא ובהמשך הסכומים גדלים במכפלות במיוחד על תרגומים ואגרות בכל מדינה בה נרשם הפטנט. בלא מעט מקרים בעל ההמצאה לא מצליח לממן בעצמו את המשך התשלומים כך שהפטנט נזנח מחוסר ברירה ובכך כל ההשקעות שנעשו בפטנט יורדות לטמיון.

ההמלצה שלי: לפני שלב הגשת הפטנט צריך להיות שלב של בחינה עסקית של ההמצאה. בחינה אשר תבדוק את זכות הקיום של ההמצאה מבחינה עסקית. בחלק מהמקרים יתברר שאין כל הצדקה עסקית להמצאה הזו ואז אין טעם להיכנס להוצאות מיותרות של רישום פטנט. בחלק אחר מהמקרים יתברר שיש הצדקה עסקית אבל בשינויים קלים של ההמצאה ובהתמקדות בשווקים או בלקוחות. במקרה כזה יתכן וכדאי להתחיל במסלול של הגשת בקשת פטנט אבל הבקשה תהיה מדויקת וממוקדת יותר מה שיגרום לפטנט להיות חזק יותר ויספק הגנה טובה יותר לממציא עבור ההמצאה שלו.

הסבר על דו"ח היתכנות עסקית

בעקבות פניות רבות של ממציאים כיצד ניתן להיעזר בדו"ח ההיתכנות העסקית כדי לקדם המצאה, אנסה לתאר בקצרה את הכלי לקבלת החלטות הייחודי שפותח על ידינו. הכלי הזה מאפשר לממציא לדעת כיצד לקדם את ההמצאה שלו בהוצאה כספית מינימלית.
הדו"ח מתחיל בסקירה מהירה של ההמצאה הכוללת בין היתר את הגדרת ההמצאה, בחינת הצורך בהמצאה, בחינת השוק העולמי, בחינת מגמות וטכנולוגיות חלופיות, בחינת יכולות קיימות ומה נדרש כדי ליישם את הרעיון, בחינת פטנטים בתחום כדי לזהות את מגמות השוק ולבסוף מסקנות והמלצות להמשך.
התוצר של הניתוח של הסריקה הזאת הוא ציון מנומק לרעיון. הציון הזה מהווה כלי לקבלת החלטות ולשיפור ההמצאה:


  • במקרה של ציון נמוך, סיכויי ההצלחה העסקית של ההמצאה נמוכים ומומלץ לזנוח את הרעיון;
  • במקרה של ציון גבוה סיכויי ההצלחה העסקית של ההמצאה גבוהים;
  • במקרה של ציון ביניים ניתן לעשות "מקצי שיפורים" כדי לשפר את הציון של ההמצאה בעזרת המלצות וקווים מנחים. בכך ניתן לשפר את ההמצאה של הממציא וליעד אותה לשווקים מתאימים ובכך להעלות את סיכויי ההצלחה של הרעיון ולהתקדם בתהליך הפיתוח על פי המלצות הבחינה הזו.

ההמלצה שלי: כדי לחסוך בעלויות כדאי לממציא לעשות בחינה עסקית של ההמצאה שלו בשלב ראשוני לפני כל פעולה אשר תדרוש ממנו הוצאות כספיות משמעותיות כמו הגשת בקשת פטנט או בניית מודל או אב טיפוס.