כיצד להימנע מהוצאות מיותרות בפיתוח המצאה

כהמשך לפוסט הקודם "הדרך הנכונה לפתח המצאה" איעזר בציטוט שהשתמשתי בו באתר שלי בדף "סיכויי ההצלחה של פטנטים":

"In truth, odds are stacked astronomically against inventors, and no marketing outfit can change them. There are around 1.5 million patents in effect and in force in this country, and of those, maybe 3,000 are commercially viable. It's a very small percentage of patents that actually turn into products that make money for people. On top of all that, to get ripped off for tens of thousands of dollars adds insult to injury."

  

Richard Maulsby, director of public affairs for the U.S. Patent & Trademark Office

"למען אמת, הסיכויים נגד הממציאים הם אסטרונומיים, ושום מחלקת שיווק לא יכולה לשנות אותם. יש כ-1.5 מיליון פטנטים בתוקף במדינה הזאת, ומתוכם אולי ל 3,000 יש יישום מסחרי. זה אחוז קטן מאוד של פטנטים שבעצם הופכים למוצרים שמרוויחים כסף לאנשים. בנוסף לכל זה, מי שגורם להוצאות של עשרות אלף דולרים, מוסיף חטא על הפשע."

ריצ'רד מאולסבי, מנהל יחסי ציבור, המשרד לפטנטים וסימני מסחר של ארה"ב USPTO

http://www.businessweek.com/stories/2005-11-09/avoiding-the-inventors-lament 

מקרה שקרה לנו לאחרונה ממחיש את האמת מאחרי הציטוט הזה.
הגיע אלינו ממציא כדי שנבחן את סיכויי ההצלחה של ההמצאה שלו ושנעזור לו לגייס משקיעים להמשך הפיתוח שלה. הממציא הספיק כבר להגיש בקשת פטנט בישראל וכיוון שחלפה כמעט שנה ממועד הגשת הבקשה בישראל, בהמלצת עורך הפטנטים, הוא הגיש גם בקשה נוספת בארה"ב. ההוצאות שלו בתהליך הזה היו מעל 10,000 ₪ כל זה עוד לפני שהגיע אלינו.
ההמצאה שלו באה לפתור סרבול הקיים היום במוצר בטיחותי. בגלל שהמוצר הוא מוצר בטיחות, חובה להשתמש בו. בגלל הסרבול הכרוך בשימוש בו, במקרים מסוימים האנשים משתמשים בו לא נכון ובמקרים אחרים אפילו מוותרים על השימוש ומסכנים את עצמם.
ההמצאה החדשה באה לפתור את הסרבול הקיים בעזרת שימוש בטכנולוגית ייצור ושימוש שונה. על פניו נראה היה הרעיון חדשני ובאמת הרבה יותר פשוט לשימוש. ברור היה שההמצאה החדשה עונה לצורך אמיתי ותפתור את בעיית השימוש הלא נכון ובוודאי תגרום לאנשים לא לוותר על השימוש בו כפי שקורה היום.
אחת הבדיקות הראשונות שעשינו הייתה לבחון את תקני הבטיחות הקיימים היום. במקרה הזה כמו ברוב המקרים, יש תקן בטיחות אירופאי ותקן בטיחות אמריקאי וכדי שניתן יהיה לשווק את המוצר הוא יהיה חייב לעמוד לפחות באחד מתקני הבטיחות, רצוי בשניהם. הבחינה המעמיקה של תקני הבטיחות העלתה מסקנה מאוד ברורה. טכנולוגית הייצור והשימוש החדשה, לא תוכל לעמוד בשום תקן. יש סתירה מהותית בין הטכנולוגיה הזו לבין התקנים הקיימים. כדי שניתן יהיה להשתמש בטכנולוגיה הזו ולעמוד בתקנים הקיימים צריך יהיה לתכנן את המוצר מחדש ולייצר מוצר מסורבל אף יותר מהמוצר העכשווי.

בסיום בחינה עסקית קבל הממציא לידיו דו"ח מפורט. ההמצאה החדשה קיבלה ציון נמוך יחסית בגלל בעיית התקנים. הממציא החליט לעצור בשלב הזה ולזנוח את ההמצאה הזו היות והוא הבין שאין לו דרך מעשית לקדם את ההמצאה. הממציא גם הבין שהוצאות הגשת בקשת הפטנטים גם בישראל וגם בארה"ב היו מיותרות ולמעשה מבחינתו זהו כסף "שנזרק לפח".

ההמלצה שלי: למרות שכל ממציא בטוח שהרעיון שלו יכול "לעשות כסף" עבורו ולמרות החשש הטבעי של כל ממציא מפני גניבת הרעיון שלו, צריך להתקדם בפיתוח ההמצאה בצורה מושכלת ולבחון אותה בכלים עסקיים כדי לא להיות חלק מהסטטיסטיקה העגומה של פטנטים חסרי כל שימוש מסחרי

הדרך הנכונה לפתח המצאה

הבעיה העיקרית בה נתקלים ממציאים בתחילת דרכם היא חוסר הידע כיצד לקדם ולפתח את ההמצאה שלהם. קידום ופיתוח המצאה זהו תהליך מורכב וארוך אשר דורש קבלת החלטות מושכלת בכל שלב שלו.
חוסר הניסיון הזה גורם לכך שרוב הממציאים עוברים תהליך מאוד דומה:
אחרי שלב גיבוש הרעיון מתחיל שלב של התייעצות עם בני משפחה וחברים קרובים. במקביל מחפש הממציא בעיקר באינטרנט האם הרעיון מיושם כבר. ברגע שהממציא מגיע למסקנה שהרעיון טוב ומצד שני ההמצאה לא קיימת ולא מיושמת בשום מקום אחר בעולם הוא מחפש דרך כיצד לקדם את ההמצאה. הבעיה אתה מתמודד הממציא היא החשש שברגע שהוא ינסה לקדם את ההמצאה הוא יצטרך לחשוף אותה- לבוני דגמים, למשקיעים, למתווכים שמבטיחים לו עזרה בגיוס הון, לשותפים פוטנציאליים ולכל אדם או גוף מחוץ למעגל חבריו הקרובים.
בשלב הזה, באופן טבעי, כל ממציא מגיע להבנה שהוא חייב להגיש בקשת פטנט כדי להגן על ההמצאה שלו. על פי ניסיוני זו טעות כי זה עדיין מוקדם מידי. ב-98% מהפטנטים שאושרו בעולם לא נעשה כל שימוש. ברוב מוחלט של המקרים הסיבה שלא נעשה בהם שימוש היא שלמרות מה שהממציאים חשבו, אין בהמצאה שלהם באמת צורך או שגם אם יש צורך, היתרונות בשימוש בהמצאה זו מתגמדים מול חסרונות אותם הממציאים לא ידעו לצפות.
ההוצאות של רישום פטנט גדלות בטור הנדסי. בהתחלה אלה סכומים קטנים שכל אדם פרטי יכול להוציא ובהמשך הסכומים גדלים במכפלות במיוחד על תרגומים ואגרות בכל מדינה בה נרשם הפטנט. בלא מעט מקרים בעל ההמצאה לא מצליח לממן בעצמו את המשך התשלומים כך שהפטנט נזנח מחוסר ברירה ובכך כל ההשקעות שנעשו בפטנט יורדות לטמיון.
לפני שלב הגשת הפטנט צריך להיות שלב של בחינה עסקית של ההמצאה. בחינה אשר תבדוק את זכות הקיום של ההמצאה מבחינה עסקית. בחלק מהמקרים יתברר שאין כל הצדקה עסקית להמצאה הזו ואז אין טעם להיכנס להוצאות מיותרות של רישום פטנט. בחלק אחר מהמקרים יתברר שיש הצדקה עסקית אבל בשינויים קלים של ההמצאה ובהתמקדות בשווקים או בלקוחות. במקרה כזה יתכן וכדאי להתחיל במסלול של הגשת בקשת פטנט אבל הבקשה תהיה מדויקת וממוקדת יותר מה שיגרום לפטנט להיות חזק יותר ויספק הגנה טובה יותר לממציא עבור ההמצאה שלו.

ההמלצה שלי:
כל ממציא בשלב פיתוח ההמצאה שלו יהיה חייב לחשוף את ההמצאה שלו לגורמים חיצוניים ולכן חשוב שיגן עליה לפני החשיפה. בקשת פטנט היא אחת הדרכים המקובלות. מצד שני, כדאי לבחון את ההמצאה בכלים עסקיים כדי להבין האם יש סיכוי ליישם אותה בשוק ואם כן מה תהיה צורת היישום של ההמצאה עוד לפני הגשת בקשת הפטנט.